רש"י על בבא מציעא מ״ה ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא מ״ה ע״ב:ה׳ רש"י על בבא מציעא מ״ה ע״ב:ז׳ »

6 הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: הַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּדָמִים – הַיְינוּ דְּאָמְרִינַן דַּהֲבָא פֵּירָא, וְכַסְפָּא טִבְעָא, וְטִבְעָא פֵּירָא לָא קָנֵי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בַּחֲלִיפִין, תַּרְוַיְיהוּ לִקְנוֹ אַהֲדָדֵי.

פירוש רש"י על בבא מציעא מ״ה ב:ו׳

6 הכי נמי מסתברא - דבתורת דמים ולא בתורת חליפין דתשמע מינה מטבע נעשה חליפין:

7 וטבעא פירא לא קני - אי משום דמשיכת ממכר מפורשת מן התורה כדלקמן בבא מציעא דף מז: אי משום דתיקנוה רבנן שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה:

8 תרוייהו לקנו - דכיון דמטבע נעשה חליפין מה לי של כסף מה לי של זהב:

« רש"י על בבא מציעא מ״ה ע״ב:ה׳ רש"י על בבא מציעא מ״ה ע״ב:ז׳ »